תקשורת במשפחה

אתם לא מצליחים להבין מה עובר עליהם? לא מקבלים תשובות לשאלות הכי פשוטות כמו "איך היה בגן או בבית הספר"? רוצים לדעת איך היה היום שלהם, מה משמח אותם, מה מתסכל אותם, מה מעציב אותם?, מה קשה להם?, מי הציק להם?, מהם החלומות שלהם? בטוחים שהם מספרים לכם הכל? מפנטזים על תקשורת פתוחה, מאפשרת, מכילה אבל במבחן המציאות זה לא בדיוק עובד ככה? אתם צריכים מהפכה בתקשורת!

תקשורת בין הורים וילדיהם קיימת כבר מן הרגע הראשון שבו אנחנו פוגשים האחד את השני. החדשות הטובות הן שתקשורת טובה ביניכם לבין הילדים שלכם היא אפשרית ואתם בהחלט יכולים לשוחח עם הילדים שלכם שיחות מעמיקות, משתפות, מתייעצות. אבל זה דורש הכנה, התכוונות ודבקות במטרה. רצוי לבסס תקשורת טובה כבר מגיל צעיר, אבל אין גיל מאוחר מדי לתקן תקשורת לקויה. זה רק לוקח יותר זמן ומאמץ.

לפני הכל חשוב לומר כי לא תמיד ילד רוצה לספר לנו הכל ויש דברים שהוא בוחר לשמור לעצמו, וזה בסדר. הרי גם אנחנו כמבוגרים צריכים ללמוד להכיל את כאבינו ולא כל דבר אנו בוחרים לספר לזר או אפילו לבן משפחה. אך את רשת הביטחון, את הידיעה שיש למי לספר במידה והוא זקוק לאותה אוזן קשבת, זה מה שאתם חייבים שיהיה במשפחה שלכם.

אך כמו הרבה דברים בחיים גם לשיתוף ישנם תנאים:

א. הדגם- אנחנו ההורים משמשים הדגם לחיקוי עבור הילד. קשה לצפות כי בבית שאינו משתף, יגדל ילד שמספר הכל. זוהי טכניקה שאנחנו צריכים ללמד את הילד על ידי ההתנהגות שלנו ולא ע"י נאומים והסברים על מה צריך להיות. בבית שבו ההורים משתפים בעצמם, מבלי לצפות כי הילדים ישתפו בחזרה, הילדים ילמדו את השפה של השיתוף ויתחילו לספר גם הם.

ב. התנאי- אז זהו, שלא צריך להיות תנאי. אם ילד מרגיש שהוא צריך לברור את דבריו כי אם יספר שעשה מעשה לא טוב ועל כך יקבל עונש או נזיפה, הוא פשוט יפסיק לשתף. ילדים לעולם לא עושים דברים שאינם מביאים להם רווחים , גם אם הרווחים הם שליליים. בקצרה, אנחנו אמורים לשמוע מה יש  לילד לספר, מבלי לבקר או לשפוט אותו.

ג. במה לא משתפים- כהורים יש לנו אחריות לשלומו של הילד ולכן עלינו לבחור את הנושאים עליהם אנחנו מדברים עם הילד, בהתאם לגילו ולמידת הבנתו, כדי לחסוך ממנו מצוקה או בלבול. לפיכך, לא נשתף ילד בדאגות כלכליות, בהחלטות שאינן נוגעות לו כמו האם להביא ילד לעולם, איפה נקנה דירה (עם מתבגר חשוב לתקשר את זה כי זה נוגע מאד לחייו) ועניינים זוגיים בין ההורים. עם זאת חשוב לשתף גם בכישלונות ובחסרונות כדי שהילד ילמד שההורה הוא גם בן אדם ולכל אחד מותר לטעות. כשעולם המבוגרים חסום בפני הילד, נדמה לו כי המבוגר כנראה מושלם ורק הוא, הילד בעל חסרונות דבר שיכול לגרום לו לחשוב שהוא "לוזר".

זכרו כי תקשורת אפקטיבית עם ילדים חיונית כדי שהילד יעריך את עצמו, ירגיש רצוי ומובן על ידי אחרים, ייתן אמון בזולת, יעז לבטא את רגשותיו — כולל הקשים והמפחידים — ויבין את כוונת בני שיחו. הדיאלוג משקף את הדרך שבה נפגשים שני עולמות, זה של הילד וזה של המבוגר.

פעמים רבות, אנו ההורים נוטים לתת הסבר אחד מסוים להתנהגות הילד, ולהתעלם מאפשרויות חלופיות להבנת ההתנהגות. חשוב לזכור שלכל התנהגות של ילד יכולים להיות מניעים רבים. הסברים, כגון: "הילד מפונק", "הוא עושה לי דווקא" או "זו סתם קפריזה"  עושים לעתים קרובות עוול לילד, וגורמים לקצר בתקשורת בינו לבין המבוגר.

תקשורת טובה עם ילדים מתרחשת תוך כדי זרימה מתמדת בין החלק הילדי שבכל מבוגר לבין המבוגר וההורה שבנו. ככל שאנו מודעים יותר לעצמנו, מכירים לעומק את ילדינו, פתוחים וגמישים יותר, גדלים הסיכויים לתקשורת משמעותית ואפקטיבית עם הילדים.

מוכנים להוציא את מהפכת התקשורת לדרך גם אצלכם בבית? זכרו את שלושת הכללים: דוגמה אישית ושיתוף מכם, הקשבה  ללא שיפוטיות וביקורתיות והימנעות משיתוף בנושאים שעלולים לגרום לו למצוקה.

לייעוץ בנושאי תקשורת צרו איתי קשר:
דורית סיון
נייד:052-2652371
או במייל dorit@doritsivan.com