מהפיכת הגבולות

מה הם גבולות ומי צריך אותם יותר, הילד או ההורה? הורה בעל גבולות נוקשים הוא הורה טוב או רע? מי הוא הורה טוב? האם מותר להישבר מול תחנונים ובכי? האם נכון להעמיד את הילד בראש סדר העדיפויות המשפחתי? ומה עומד בכלל מאחורי הגבולות האלה, שכולם מדברים עליהם…

המושג "גבולות", הפך היום לפופולארי ביותר בקרב הורים. במושג "גבולות" כולם משתמשים, אבל מה הוא אומר באמת?

איך נראו הגבולות בעבר ולמה הם כל כך בעייתיים היום?

בעבר, שיטת החינוך המסורתית שהציבה את ההורים במרכז, הכבוד להורים היה מוטמע היטב והגבולות היו שם באופן טבעי, ללא פילוסופיות מיותרות. הורים ראו את תפקידם ההורי כמחנכים. הם לא ניסו להיות החברים של הילדים שלהם.

היה ברור להורים מהו תפקידם והם לא ניסו למצוא חן בעיני הילדים. מילה שלהם הייתה מילה, גם במחיר חוסר שביעות רצון של הילד.

מאז עברו שנים, התפיסות החינוכיות הנוקשות השתנו והחלה תפישה חדשה לפיה הילד נמצא במרכז החיים בבית. היום, הילד הפך כל יכול ויחד עם המעמד המרכזי הזה – הגיעו הצרות.

כי מי שמקבל חשיבות כה גדולה, הופך להיות שליט על של הבית כולו –  וכל דיירי הבית הם נתיניו.

בפועל, הורים רבים היום, מהססים להפעיל את סמכותם ההורית אל מול הילד. פועל יוצא של החשש הזה הוא שהילד הופך לבוס של הבית!

הילד מחליט מקטן עד גדול: מה יקנו לו, מתי ילך לישון, האם יסדר את חדרו, איזה מטלות ייקח על עצמו, אם בכלל, האם יכין שיעורים, מה יראה בטלוויזיה, האם יסכים לבקשות ודרישות הוריו ועוד.

ההורים מנסים ומשתדלים לרצות את הילד, להיות החברים שלו תוך הזנחת תפקידם ההורי ומתמלאים רגשות אשם אם הוא לא מרוצה או בוכה חס וחלילה.

כשהילד אינו מסופק, אנו ההורים מרגישים צורך להשביע את "רעבונו", וכך התסכול הולך ומתעצם.

מדוע הורים רבים אינם מציבים גבולות?

הורים רבים חוששים להציב גבולות מחשש שיאבדו את אהבת הילד, חלילה ידכאו את הספונטאניות שלו, או שהם פשוט עייפים מכדי להתווכח ולעמוד מול בכי. לעיתים, הורים שאינם נוכחים שעות רבות ביום או הורים גרושים, מרגישים צורך לפצות את הילד על היעדרם, מרגישים אשמה ואינם אוכפים את סמכותם מול הילד בגלל רגשות האשמה האלה. הורים אחרים מרגישים שבאמצעות החופש הבלתי מוגבל שהם מעניקים לילדיהם – הם מגשימים את משאלות ילדותם הם.

האם זו הדרך להיות הורה טוב?

התשובה היא, כמובן שלא. אין אפשרות לחנך מבלי להציב גבולות!!!

אין ספק שילד זקוק לחופש מסוים כדי להתבטא, להוציא לפועל את רצונותיו ונטיות ליבו, אך מעבר לכך – ילד זקוק לגבולות, בעיקר משום שהילד אינו מסוגל להעמיד אותם לעצמו וזקוק למבוגר אחראי, שניתן להישען ולסמוך על איתנותו שיספק לו את הגבולות המגנים האלה מבחוץ!

מדוע ילדים זקוקים לגבולות?

  • גבולות משדרים לילד דאגה ואכפתיות – אנחנו כאן כדי לדאוג לך.
  • גבולות מהווים עבור הילד הגנה וביטחון – יש מי שמוודא שלא אלך רחוק מדי.
  • בתהליך הדרגתי של הפנמה, הילד לומד מהם הגבולות ומפתח גבול פנימי שילווה אותו הלאה.
  • בדרך זו – של הצבת גבולות – הילד לומד לפתח עצמאות.
  • ברגע שיש לו גבול מוגדר וברור, בתוכו הילד יכול לעשות כרצונו ולהרגיש בטוח, הילד משפר את היכולות שלו.

למה הדבר דומה? דמיינו גג ללא מעקה בטיחות. הילד עולה על הגג לשחק.

האם הוא ירגיש בטוח לשחק על כל הגג? בוודאי שלא. הוא ישחק רק במרכז הגג,. היכן שבטוח. לעומת זאת, אם היה לגג מעקה, היה יכול להרגיש בטוח ומוגן ויכול היה לשחק על כל שטח הגג.

אנחנו כהורים משמשים כמעקה בטיחות – על-ידי הצבת גבולות!

כשיש גבולות ברורים, הילד מקבל תחושה של שליטה וודאות. הוא יודע שאם יעשה א' יקרה ב'. הוא יודע מה צפוי ובעקבות זאת יודע לתכנן את צעדיו.

הגבולות בבית עוזרים לילד לחיות טוב יותר עם העולם החיצון. בכל מסגרת שהילד יפגוש במהלך חייו – גן , בית ספר, תנועת נוער, צבא, עבודה ועוד, הוא ייתקל בגבולות מאד ברורים. ילד שאינו מורגל בגבולות, יתקשה להשתלב במערכות אלו בעתיד.

על אילו עקרונות חשוב להקפיד בבואנו לשים גבולות?

האלמנט המרכזי בהצלחת העמדת הגבולות, הוא העקביות. גבול שלא נאכף בעקביות, אינו גבול כלל וכלל.

  • על ההורים להחליט ביניהם על העקרונות החשובים להם, על מה הם לא מוותרים בשום אופן – אלו יהיו הקווים המנחים להצבת הגבולות.
  • אין להציב יותר מדי גבולות. מומלץ להתמקד בנושאים החשובים ביותר ולבחור היטב את המלחמות, על מנת שלא להפוך להיות השוטרים בבית ואת האווירה בבית לעכורה.
  • תהליך הצבת הגבולות חשוב שיהיה הדרגתי.
  • חשוב מאד לתת לילדים חיזוקים מעודדים על התנהגות טובה.

ובפועל, כיצד מציבים גבולות נכון?

  • יש לאפשר לכל בני הבית – לילדים ולהורים, להתרגל לשינוי.
  • במהלך התהליך צפו לכך שהילד ינסה לבדוק עד כמה אתם ההורים אכן רציניים בכוונותיכם. הוא ינסה להפר את הכללים ולהקצין את התנהגותו כדי לבדוק האם מדובר בגבול אמיתי או שניתן לכופף אותו.
  • חשוב מאד שתחזיקו מעמד בהחלטותיכם ולא תישברו, אחרת תעבירו לילד מסרים כפולים ומבלבלים.
  • אם אתם לא בטוחים שתוכלו לעמוד בשינוי, אל תעשו אותו. רק אם מדובר בגבול שאתם עומדים מאחוריו בכל מאת האחוזים ומוכנים ללכת עם זה עד הסוף, הציבו אותו.
  • כל מצב בו לא תעמדו על דעתכם ותיכנעו עקב לחץ, בכי, צעקות וכד' יגרמו לנסיגה בהרגלים שכבר הצלחתם להקנות.
  • ילד שמקבל מסר לא עקבי, לא יתייחס ברצינות לכוונות הוריו וילמד שאם הוא מתעקש הוא יכול להשיג מה שהוא רוצה.
  • כדאי בעת הצבת הגבול להציע אלטרנטיבות. לדוגמא: "אסור לצייר על הקיר" אבל "מותר לצייר על דף", "אסור לאכול ממתקים לפני האוכל" אבל "מותר ממתק אחד בשעה ארבע".

האווירה הכללית בבית צריכה לעודד התנהגות חיובית, באמצעות חיזוקים מעודדים. חיזוקים אלה הם הסימן הברור של הילד על התנהגותו הטובה, מסייעים להעלות את הביטחון העצמי שלו ומהווים תמריץ לילד להמשיך ולהתנהג כראוי.

בהצלחה!

צרו איתי קשר ישיר:
דורית סיון
נייד:052-2652371
או במייל dorit@doritsivan.com