מספר עקרונות בגידול ילדים

תנו דוגמא אישית
הילד מושפע ממה שאתם אומרים לו, אך יותר מכך ממה שאתם עצמכם עושים. קל להקנות הרגל טוב, אך קל עוד יותר להקנות הרגל רע, שקשה אחר כך להיפטר ממנו. אם אתם אומרים לילד שמותר לחצות רק באור ירוק, אך הוא רואה אתכם חוצים באור אדום – תשפיע ראייה אחת יותר מאלף אמירות. למדו את הילד רק כללים שאתם עצמכם מסוגלים לעמוד בהם. אם קיים יוצא מן הכלל בו אתם מפרים את הכלל, הסבירו לילד את הסיבה – למשל: הרמזור כאן מקולקל ולכן אנו חוצים, אבל בדרך כלל חוצים רק בירוק
אם אתם רוצים ללמד את הילד להודות בטעות ולבקש סליחה, הודו גם אתם בטעויותיכם ובקשו ממנו סליחה- הדבר לא יוריד מן הכבוד שהוא רוכש לכם, אלא להיפך.יוסיף עליו.

הסבירו את הוראותיכם

לא הייתם רוצים לחנך את ילדכם לציות עיוור, אלא למחשבה עצמאית ולהבחנה בין טוב לרע. אף פעם אל תנחיתו עליו הוראות בלי הסבר, או "כי ככה אמרתי". אל תראו חוצפה בניסיונו לברר למה אסור לו. גם אתם לא אוהבים לציית להוראות חסרות פשר המוצנחות מגבוה.
הוראה לא מוסברת תגרום, במקרה הטוב – למילואה אך לא תלמד אותו דבר לגבי העתיד. במקרה הרע הוא פשוט יתמרד נגדה .למשל, אם תאמרו לו לאסוף את הקוביות "כי צריך"
בוודאי יסרב, יתחמק, וישחק במשחק אחר. אך אם תסבירו לו שעלולות ללכת לאיבוד קוביות, או שמישהו עלול לדרוך עליהן וליפול – יבין את ההיגיון בבקשה, ויהיה נכון
יותר לשתף פעולה. מכך יוכל גם להסיק על איסוף וסידור כל צעצועיו לאחר המשחק בהם, ולא על הקוביות בלבד.

תנו חיזוקים חיוביים

חיזוקים חיוביים על התנהגות טובה, מעודדים את הילד להמשיך בה כדי לגרום לכם נחת ולזכות בעוד מילים טובות והם אפקטיביים יותר מגערות על התנהגות רעה. ילדים זקוקים לתשומת לב, ותשומת לב שלילית עדיפה בעיניהם על התעלמות. אם אינם זוכים בתשומת לב חיובית על מעשיהם הטובים, הם מעדיפים לעשות מעשים רעים ולזכות בתשומת לב שלילית – כעס וגערות ,אם ילדכם קורא לכם בשמות, או אומר מילים לא יפות. הוא בדרך כלל עושה זאת כדי לבחון את תגובתכם/ התעלמות תהיה עדיפה על פני תגובה כלשהי. תגובה של כעס, הפתעה או עלבון, תגרום לילדכם לצחוק. הוא יראה שהצליח לגרום לכם לתגובה, ויחזור על כך פעמים רבות. התעלמות, לעומת זאת, תראה לילדכם שמילותיו לא משאירות עליכם כל רושם, ותגרום לתופעה להיעלם במהירות, כלעומת שבאה. על התנהגויות שליליות אחרות הגיבו בקצרה, והסבירו למה הן אסורות. למשל: "אני כועס. אסור להרביץ כי זה כואב לאנשים, כמו שכואב לך כשמרביצים לך." גערות והסברים ארוכים מדי, ישעממו את הילד ולא ישיגו את מטרתם, כי מרוב הרצאות ישכח על מה כעסתם עליו.

אל תכו את הילד

לאחרונה הכריע בית-המשפט העליון, כי גם מכות קלות ו"חינוכיות" אסורות. זאת משום שגם הן עלולות לגרום נזק לילד, וקל להתדרדר מהן למכות חמורות. מחקרים מוכיחים שענישה פיסית אינה אפקטיבית. העלבון שבסטירה או מכה בישבן הוא כה צורב, שלאחר
זמן הילד אינו זוכר על מה הוכה, אלא רק את המכות עצמן. ילד שהוכה לא יחוש רצון לשפר את דרכיו, אלא זעם, חוסר אונים ורצון לנקמה. ברור, אם כן, שרוב הסיכויים שיחזור על המעשה שבגללו הכתם אותו, ואתם עלולים להיקלע למעגל קסמים. גערה מלווה בהסבר עשויה להיות אפקטיבית יותר. אם תכו את הילד תתנו לו דוגמא שלילית במעשה עצמו שעשיתם. הוא לא יבין מדוע מותר לכם להכותו, אך אתם כועסים עליו כשהוא מכה את אחיו או אתכם. אם אתם רוצים לחנכו לכך שלא יהיה אלים, הדגישו שלאף אחד אסור להכות – כולל לכם.

היו עקביים

חוסר עקביות יבלבל את הילד ויקשה עליו להבין מה אתם מצפים ממנו. אם תאסרו על הילד משהו, ותרשו לו באופן חריג. "רק הפעם" – יראה שפעם אחת מותר, וילחץ עליכם שתרשו לו תמיד. כמובן שאם איסור מסוים תלוי בנסיבות, נסחו אותו כך שהדבר יהיה ברור. למשל: "לא, אתה לא יכול לשחק עכשיו, כי הגיע זמן להתרחץ."

גנו את המעשה שעשה, ולא אותו עצמו

כשאתם גוערים בילדכם, אל תקראו לו "ילד רע", אלא ,אמרו שהמעשה שעשה היה רע. אם תקראו לו ילד רע יחשוב שתמיד אתם חושבים שהוא רע, שאינכם אוהבים אותו, ואולי אפילו שאינכם רוצים בו. כמו כן, הוא עלול להגשים את הציפיות ממנו – כלומר להאמין שהוא אכן רע .ולהתנהג באופן זה במודע.

חנכו את הילד לאי-אלימות

אל תאסרו על הילד להכות רק אנשים, אלא גם בובות וחפצים דוממים אחרים. בעבר חשבו שהכאת בובות עוזרת להשתחרר מכעס ורגשות שליליים, אך מחקרים חדשים מוכיחים שאלימות, אפילו כלפי דומם, רק מגבירה את הכעס/ שיטה ידועה להרגעת ילד שנפל היא: "תרביץ לרצפה שנתנה לך מכה", או בגרסה מרוככת: "תעשה לה נו נו נו, רצפה רעה". שיטה זו אינה מומלצת, לא רק שהיא מעודדת את הילד לאלימות, היא גם גורמת לו לחפש תמיד אשמים ולא לקחת אחריות לטעויות שלו.