הפינוק ועונשו

בעברית, משמעות המילה "פינוק" היא לענג מישהו אהוב, לרצות אותו ולעשות לו טוב. באנגלית פירוש המילה פינוק – spoiled היא "מקולקל" ואכן, כשאנחנו מתארים ילד מפונק, אנחנו בעצם מתכוונים לתכונה שלילית שאין ממנה כלום מהתיאור הראשוני המשמח. אז מה התקלקל לנו בדרך?

על פי התיאוריה האדלריאנית, פינוק הוא מתן שירותים מיותרים לילד. עשייה בעבורו את כל אותם הדברים שהוא יכול לעשות בעצמו. בכך הילד מפתח אשליה שהחיים יתאימו את עצמם אליו, שתמיד יהיה שם מישהו שיפתור לו את הבעיות ויסדר את כל העניינים, משום שזה "מגיע לו". הוא מיוחד!.

מתי אנחנו כמבוגרים מרגישים רע עם הפינוק? כאשר צרכי הילד ורצונותיו באים על חשבוננו ההורים או על חשבון דמויות אחרות במשפחה.

כשנולד לנו הילד הראשון, הוא אכן פלא הבריאה בעינינו. אנחנו מפנקים אותו, מערסלים אותו בחיקנו ונענים מיד לכל "ציוץ" הכי קטן שלו. אז, זה טבעי וגם רצוי, על מנת לתת לילד את תחושת הביטחון הבסיסית שלו בעולם. כתינוק הוא אינו מסוגל למלא אחר צרכיו וגם אינו יכול לדחות סיפוקים. הטעות הבסיסית שלנו מתחילה כשהילד גדל וכבר מסוגל לעשות דברים רבים בעצמו אך אנו מונעים זאת ממנו.

מדוע אנחנו מונעים מילדינו לעשות דברים בעצמם?

תפישת העולם של ההורה המפנק היא:

  • העולם הוא מקום קשה ואכזר. תפקידי כהורה, למנוע מהילד תסכול ומצוקה.
  • ישנם הורים החושבים בטעות כי פינוק ומתן שירותים מיותרים לילד יעשה אותו מאושר. הפרדוקס הוא שככל שהם עושים למענו יותר כך המירמור של הילד גובר והוא מאושר פחות.
  • יש המפנקים כי הפינוק מעניק להם תחושה של כוח ויכולת. "אנחנו ההורים הכי טובים שיש. עשינו הכול למענו".
  • לפעמים זהו פיצוי על ילדות קשה או לא כל כך מאושרת שהייתה להורים. מענה לחסכים שהיו והבטחה פנימית ש"לו יהיו חיים אחרים".
  • כדי להימנע ממריבות וכעסים, פשוט נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה. (שכיח ביותר!).
  • יש הורים שתופסים את הילד כסמל סטאטוס, דרך מה שקונים לו.

הילד המפונק, מגבש במקביל תפישת עולם משלו:

  • הכול מגיע לי. אם לא נותנים לי , סימן שלא אוהבים אותי.
  • אני במרכז- אני הכי חשוב! מגיע לי!
  • העולם מתחלק ל 2: הורים נותנים וילדים מקבלים. תפקידם של ההורים תמיד לתת ותפקידם של הילדים תמיד לקבל.

יהיו הורים שיחשבו: אז מה כל כך גרוע בזה? אני רוצה לתת לילד שלי הכול ולרפד את דרכו בחיים. אבל חשוב לדעת שאת המחיר הכבד ביותר ביחסי הפינוק ישלם הילד!!!

לפינוק יש מחיר!

עם השנים, לאחר שפינקו אותו עד בלי די, חסכו ממנו את קשיי החיים וריפדו את דרכו בפיצויים ופינוקים, הילד יגדל ויהפוך להיות אדם:

  • חסר יכולת להתמודדות עם משימות החיים. תמיד עשו בשבילו. הוא מעולם לא התנסה בעשייה עצמאית.
  • לא מסופק. כי אף פעם לא היה לו די ותמיד קיבל עוד ועוד.
  • לא מתקדם ולא מצליח להתמודד כשיש קושי. כי הוא חסר ביטחון ואמונה ביכולת שלו להצליח בכוחות עצמו.
  • חסר מיומנויות חברתיות כמו היכולת להתחלק , להיות שם בשביל האחר. ככה זה כשאתה גדל להאמין שאתה המרכז של כל דבר.
  • מדושן עונג לטווח הקצר. צריך למצוא בכל פעם את הריגוש הבא, כי שום דבר לא מרגש אותו לאורך זמן.
  • עריץ –  רק דרכו ודעתו נחשבים בעיניו.
  • לא מרגיש שייך, כי הוא אינו מועיל ואינו תורם.
  • במקרים רבים יהיה אדם תלותי וכועס.
  • מרגיש מקובל ואהוב רק כאשר כל דרישותיו נענות.

כשרצינו להטיב ולהקל על הילד הקטן והחמוד שלנו, לא זה מה שחשבנו עליו כתוצאה!

כיצד יוצאים מהמקום של ההורה המפנק?

מילת המפתח היא: לאט לאט. לא עושים שינויים דרסטיים! כשאנו מדברים על עצמאות לעומת פינוק, חשוב לזכור כי יש להתאים את המשימות לגיל הילד. מילד בן 6 אפשר לצפות להתלבש לבד. מילד בן 9 אפשר לצפות לפתור בעיה בכיתה ישירות מול המורה. מנער בן 14 אפשר לצפות להשתתפות במטלות שונות בבית ומלקיחת אחריות בוגרת יותר.

  • להודיע לילד מראש כי אנחנו חושבים שהוא כבר מספיק גדול ויכול להתחיל לעשות לבד פעולות מסוימות, בהתאם לגילו. לומר לו: "אני סומכ/ת עליך שאתה מסוגל" ואכן להאמין בכך בעצמנו.
  • להתחיל ללמד את הילד מיומנויות שונות. לאפשר לו להתאמן וגם להיכשל בבית, בסביבה בטוחה ומוגנת.
  • לעודד ולהגיד מילה טובה על כל ניסיון (לא בהכרח הצלחה) שלו.
  • להיות עקביים בדרישותיכם ולא לוותר גם כשתתגלה סרבנות לעיתים. זכרו כי אתם עושים זאת למענו. אתם פינקתם אותו ועכשיו מחובתכם לעזור לו לפתח מיומנויות חדשות.

ל ט ו ב ת ו !!!

בהמשך כדאי להתחיל לחלק מטלות בין בני הבית. (עריכת שולחן, כלים, אשפה, קיפול כביסה) הכול כמובן בהתאם ליכולת ולגיל. ליצור אווירה של שיתוף פעולה בבית.

פינוק גם יכול להתרחש במסגרת התנהלות חברתית, כשהורים נזעקים להילחם את מלחמותיהם של הילדים מול מורים, מול חברים או בסיטואציות בינאישיות שונות. גם כאן, חשוב לאפשר לילד להתנהל באופן עצמאי בהתאם לגילו. ילד בן חמש יכול להתקשר בסיוע ההורים לחבר ולקבוע לעצמו פגישה למשחק, ילדה בת 10 שרבה עם חברה, יכולה לפתור מולה את המריבה באופן עצמאי (כמובן שהכוונה לא לעניין חריג, לאלימות או לחרם, אז נדרש תיווך וסיוע של הורים ומורים על מנת לפתור בעיות קשות).

זכרו, כי אחת המטלות שלנו ההורים היא לעזור לילד שלנו לפתח עצמאות ואוטונומיה. כשאנחנו מפנקים ועושים עבור הילד מטלות שהוא יכול לבצע בעצמו, אנחנו לוקחים מהילד את האפשרות הזו.

בהצלחה!

צרו איתי קשר ישיר:
דורית סיון
נייד:052-2652371
או במייל dorit@doritsivan.com